עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ז׳:ד׳

4 יג הָעֵדוּת. הִקְשָׁה הָרַשְׁבָּ"א זַ"ל, מַאן מוֹכָח דְּעָבַר עֲלֵיהּ בְּמֵזִיד, דִּלְמָא אִשְׁתְּלֵי וְלֹא מֵזִיד הוּא. וּלְדִידִי לֹא קַשְׁיָא, דְּכָל שֶׁהָיָה עֵדוּת קָרוֹב כָּל כָּךְ דְּאִי אֶפְשָׁר לִתְלוֹת בּוֹ שִׁכְחָה, לֹא אָמְרִינַן דִּלְמָא אִשְׁתְּלֵי. וּבְמוֹדֶה שֶׁהֵזִיד נַמִּי מַשְׁכַּחַת לַהּ, וְלֹא אָמְרִינַן בָּזֶה אֵין אָדָם מֵשִׂים עַצְמוֹ רָשָׁע, דְּהָא הוֹדָאַת מָמוֹן הוּא, וְהוֹדָאַת בַּעַל דִּין כְּמֵאָה עֵדִים דָּמֵי. הָרַ"ן. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:

5 יד לְהוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו. רַשִׁ"י:

6 טו שֶׁכְּנֶגְדּוֹ כוּ'. וְלֹא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַ"ב פֶּרֶק ח'‏ דְּבָבָא מְצִיעָא מִשְׁנָה ב', כְּדֵי שֶׁלֹּא יַפְקִיעוּ מִמֶּנּוּ מָמוֹן, שֶׁמִּי שֶׁהָיָה רוֹצֶה הָיָה מַלְוֶה לוֹ פְרוּטָה וְיִתְבַּע כָּל אֲשֶׁר לוֹ, וִיהֵא מוֹדֶה מִקְצָת כַּמָּה שֶׁחַיָּב, וְיִתְחַיֵּב שְׁבוּעָה וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע יִקַּח כָּל אֲשֶׁר לוֹ בְּלֹא שְׁבוּעָה, לְכָךְ תִּקְּנוּ שֶׁיִּשָּׁבַע כְּנֶגְדּוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הָתָם שֶׁזֶּה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע לֹא מֵחֲמַת שֶׁהוּא חָשׁוּד אֶלָּא עַתָּה בִתְבִיעָה זוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מֵחֲמַת הַמְאֹרָע, לֹא הִצְרִיכוּ לִשָּׁבַע שֶׁכְּנֶגְדּוֹ. תּוֹסָפוֹת:

7 טז וְכֵן פֵּרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם. וּמְסַיֵּם, וְאֵין לוֹ עַל אוֹתוֹ שֶׁתְּבָעוֹ זוּלַת חֵרֶם סְתָם. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר וְלֹא כְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר יַחֲלֹקוּ. עַד כָּאן. הָכִי מַסְּקִינַן בַּגְּמָרָא, דְּרַבִּי יוֹסֵי הוּא דְּאָמַר יַחֲלֹקוּ. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: